הישג לבית אמני הנגב:
אמניתהביתשולמיתדוידויץ' תציגתערוכהבגלריהשלעירייתפריז
הישג חשוב לבית אמני הנגב שבעיר העתיקה בבאר שבע. שולמית דוידוביץ' הנמנת על אמני הבית נבחרה להציג תערוכה מיצירותיה בגלריה של עיריית פריז.
התערוכה על נשים עם רעלות, ציורים ויצירות בנושא.
דוידוביץ': "בקיץ 2010 התחלתי בתצלומי " אישה יושבת, כיסוי על ראשה" שבו צילמתי את עצמי כשחלקי העליון מכוסה בד שחור המזכיר רעלה ועל ברכי בובת תיניק.
תחילה צילמתי את עצמי ללא "התינוק" ורק ידי המלוכלכות בצבע מושטות קדימה. בהמשך עיבדתי את תצלומים באופנים שונים. כשהתחלתי במהלך חשבתי על נשים הרעולות ( המוסלמיות) שהולכות ומתרבות בבאר שבע.
ניסיתי לדמיין לעצמי את תחושת המוחבאות ואת חווית הדיכוי אף כי ברור היה לי שנשים בדואיות לא מעטות מסכימות עם המנהג ואף דוחקות בבנותיהן לאמץ אותו.
במקביל, העסיקו אותי המכונות "נשות הטאליבן" היהודיות. מעניין שהודבק להן כינוי של תנועה מוסלמית, קיצונית. נראה לי שהדבר מעיד, במידה רבה של צדק,
על האבחנה שהיהדות החרדית והדתית לאומית עוברת תהליך כל איסלאמיזציה המתבטאת, בעיקר, בגזרות צניעות על הנשים ובהדרתן מן המרחב הציבורי.
אלא שבמקרה של "נשות הטאליבן", הנשים עצמן בחרו להסתתר מאחורי " גדרות " של בגדים, צעיפים, כיסויי ראש וגף עד שלא נדע להבחין בין אישה לבין ערמה של בדים.
אני משתמשת בביטוי זה כדי להדגיש שאותן הנשים גם לא נגלות לילדיהן ובעיקר מפני שהן כופות מלבוש זה גם על בנותיהן, גם על הילדות הקטנות.
יכול להיות שהאיסורים וההגבלות על נשים החרדיות בצד קשיי החיים הנכפים עליהן מתוקף היותן וולדניות, מנהלות משק בית ומפרנסות בעוד בעליהן לומדים תורה, הניעו אותן לסוג של " העלמות ", הסתגרות בתוך הבדים, למרד בסמכות הגברית באמצעות הימנעות מחשיפה גם בפני בני ביתם המאפשרת להן לשמור מרחק, לתחום את גופן, לגדרו ולמנוע את עצמן ממגע עם האחרים הרואים בהן "ערווה" ומקור פיתוי שיש להימנע ממנו. אולי זו תגובה על עומס של גירויים ומשימות ואולי זה הרצון להצטיין במשהו שהגברים קבעו כטוב ביותר,
בצניעות האישה, ב"כבוד בת המלך פנימה". לו היו נשים הללו פועלות לעצמן הייתי מכבדת את בחירתן אלא שהולכות ומצטברות עדויות על פגיעות אפשריות בילדיהן. אי אפשר לטעון שבחברה החילונית לא נפגעים ילדים בשל האמונה הטפלה שאמהות רוצות תמיד את טובת הילדים אך לאלה, ניתן לעתים להגיע ולטפל. לא כן בחברה החרדית שבה הדברים מכוסים ומוחבאים. בשתי החברות, החברה הערבית והחברה החרדית היהודית הנשים סובלות מדיכוי. גם הילדים נפגעים מכך. התקשורת מתעסקת בנושאים אלה רק במקרים חריגים. "
התערוכה מוצגת באחת משש גלריות של עיריית פריס שראתה חשיבות אמנותית ביצירותיה של שולמית דוידוביץ'.
